לדבר עם ילד אוטיסט, (או בעצם לדבר עם ילד).

הפוסט הזה נכתב בלשון נקבה. לא בטעות. לדאבוני רוב אנשי החינוך והטיפול שייכים למין הנשי. יחד עם זאת, ההתייחסות היא כמובן לגברים ונשים .

• כדאי שהילד יבחין בנוכחותך לפני שאת מדברת. ענייני אותו, סקרני אותו, היי בטוחה שהוא מודע לקיומך לפני שאת מנסה לנהל איתו תקשורת מילולית.
• אל תתילדי. ילדים מזהים זיוף מקילומטרים. גם אם הם אוטיסטים. הם לא זקוקים לכך שתדברי איתם בשפה תינוקית.
• דברי רק אם יש לך מה להגיד. איך קוראים לך ילד זו שאלה די מיותרת. גם באיזה צבע החולצה שלך. לעומת זאת – שלום, קוראים לי רונית, זה לגיטימי לחלוטין.
• אל תתחילי את השיחה בשאלה. אמרי משהו, ספרי משהו, הצהירי משהו.
• תני זמן לדבריך לחלחל. אל תסיקי מחוסר תגובה שיש חוסר הבנה. לפעמים יש הבנה אבל ההתגייסות לתשובה קשה מידי.
• אל תשאלי שאלות פתוחות. איך היה בגן, זו שאלה פתוחה ולא רלוונטית. במקרה הטוב תקבלי את התשובה "כיף". אבל- במה שיחקת בחצר- זו שאלה עם סיכוי טוב יותר בצידה לתשובה.
• אל תיקחי באופן אישי התייחסות ישירה מידי, אולי בוטה מידי אולי אמיתית מידי של הילד. ילדים אומרים את מה שהם מרגישים, רואים, חושבים. ילדים אוטיסטים חסרים לרוב את ההבנה מה אומרים מתי ולמי. גם בגיל בית הספר. היכולת למניפולציה ולשקרים לבנים היא שלנו המבוגרים.
• אל תדברי מעל לראש של הילד. את מדבר אליו, נסי לפגוש אותו בחלק מהדרך, התכופפי. שבי על כסא, כרעי על ברכיך.
• תני לילד את הכבוד המגיע לו. למרות היותו ילד, ואוטיסט, יש לו רגשות, מחשבות. התייחסי אליו כמו שהיית רוצה שהוא יתייחס אליך.
• אל תניחי הנחות, סביר להניח שתטעי. נסי להבין מי עומד מולך. אל תלבישי על הילד את ההתייחסות שלך לעולם. נסי לראות את הדברים מבעד לעיניים שלו. זה לא קל, אבל מי אמר שתקשורת קלה לביצוע?
• אל תיבהלי מקולות ותנועות של הילד. לרוב הקוליות הלא קשורה, והתנועות המוזרות או רוטיניות, אינן בגללך. הם מופיעים במצב של גרוי תחושתי סביבתי שמציף את הילד, או צורך בגרייה הנובע ממצב פיזיולוגי.
• אל תאלצי אותו ליצור איתך קשר עין. קשר עין עלול להיות מטלה הדורשת מיקוד ומאמץ. אם חשובה לך עצם התקשורת, וותרי על קשר עין במהלך כל האינטראקציה. הסתפקי בקשר עין לטווחים קצרים.
• אל תחבקי, תנשקי, תיגעי נגיעות מיותרות. כבדי את מרחב ההתנהלות של הילד. אל תידרכי לו ברגל גסה במרחב האישי שלו.
• אל תהיי מונוטונית . שני אינטונציה, עוצמת קול, הבעות פנים, תפקדי כמו שחקן עולה בהבימה.
• לעולם אל תדברי בנוכחות הילד על הילד. צאי מנקודת הנחה שהוא מבין הכל. גם אם הוא לא מבין.
• ואל תשכחי. הילד הוא ילד הוא ילד.

 תוכן  הפוסט הזה, מתבסס על שעות ארוכות, ימים, שבועות ושנים, בהם אני יושבת על כסא קטן, ומנהלת אינטראקציה עם הילדים היושבים מולי.   

למדתי ועדיין אני לומדת מה לא לעשות, ואיך להתנהל על מנת לקבל תוצאות מקוות של תקשורת אמיתית ומהנה גם לי וגם לילד מולי.

היום, אני מבינה, שהמורים הטובים ביותר שהיו ויש לי הם הילדים עצמם.