רוצה ערב פסח עם
חולצה לבנה, ולא אדומה של בונות אלטרנטיבה.
רוצה ערב פסח עם הגדה
מסורתית ולא הגדת חופש, חרות, דמוקרטיה, מאבק.
רוצה ערב פסח ללא
המילים "בושה", "די", "לא ניתן" , אלא "אחד מי
יודע.."
רוצה ערב פסח עם כל
ילדי, ונכדי, גם אלא שבחרו לגור בחול, מסביב לשולחן אחד.. באמת באמת, ולא בסקייפ.
רוצה ערב פסח עם מרק
קניידלאך, גפילטא פיש, ולקינוח עוגת פסח של אמא.. (כן, אני מכינה הכל, אבל הטעם..
לא כמו אצל אמא..)
רוצה את הגרנד מייזר
של המשפחה, יושבת איתנו, מחבקת את כולנו, ולא יושבת בחדרה, לא מזהה, לא מכירה, לא
מבינה, לא מדברת.
רוצה ערב פסח שקט,
רגוע, בלי חדשות על צבע אדום בדרום, מתיחות בטחונית בצפון, ירי מחבלים במרכז.
רוצה ערב פסח שבו
הדגל שמתנופף אצלי במרפסת כבר 3 חודשים, יהיה דגל של יום העצמאות ולא של ההפגנות
בקפלן.
רוצה פסח בלי נאום
ראש הממשלה במרקע, נאום נוטף זחיחות, ניתוק, הסתה, הרס.
רוצה חירות, שקט,
"עתה בני חורין", והרגשת חג.
רוצה חיבוק.
את חירותי, שמרתי לי
אותך...
חג שמח
פסח. תשפ"ג.
