כִּי אֵין כְּבָר אֲוִיר, הַמִּלִּים הֵן אִלְּמוֹת

 

שָׁמַיִם בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי כִּי הַלֵּב מְנֻפָּץ הָעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת, שָׁמַיִם בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי כִּי אֵין כְּבָר אֲוִיר, הַמִּלִּים הֵן אִלְּמוֹת	תְּמוּנָה שֶׁל אֵם שֶׁאֶת בָּנֶיהָ מַחְזִיקָה תְּמוּנָה שֶׁל אֵם, עִם מַבָּט שֶׁל בְּעָתָה עוֹטֶפֶת וּמַגֵּנָּה עַל שְׁנֵי רָאשִׁים כְּתֻמִּים וְאֵין מַצִּיל, וְאֵין עוֹנֶה וְאֵיפֹה הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים
אֲרוֹנוֹת קְטַנִּים שֶׁל מָוֶת, אֲרוֹנוֹת שֶׁל אָבְדַן, וְיוֹדַעַת שֶׁצָּרִיךְ, לֶאֱגֹר עוֹד כּוֹחוֹת כִּי אֵין רַחֲמִים בְּלִבּוֹ שֶׁל רוֹדָן וְזֶה עוֹד יַמְשִׁיךְ, הַשָּׁעוֹת הַקְּשׁוּחוֹת	וְעִם הַתְּמוּנָה הַזּוֹ שֶׁלֹּא תִּמָּחֵק מִלֵּב ןעם הַשֶּׁבֶר, הָאֵימָה, הַכַּעַס, עִם הַכְּאֵב עִם מֶמְשָׁלָה כָּל כָּךְ הַרְסָנִית וְלֹא רְאוּיָה עִם קְבוּצַת אֲנָשִׁים, נַצְלָנִית, מְנֻתֶּקֶת, הֲזוּיָה
וַאֲנִי שֶׁרָאִיתִי אֶת שֶׁלֹּא אֲמוּרִים לִרְאוֹת וְרָאִיתִי טֵרוּף, וְרָאִיתִי זְוָעוֹת, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה הָעֵינַיִם הֵם לֹא אֲנָשִׁים, הֵם מִפְלָצוֹת עַל שְׁתַּיִם	בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁאֵינָם, שֶׁנִּבְזְזוּ, שֶׁנֶּחְטְפוּ בִּשְׁבִיל הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁנִּקְטְפוּ אֲנַחְנוּ נִחְיֶה, כְּעוֹף הַחוֹל שֶׁחוֹזֵר וְקָם כִּי זֶה מָה שָׁנִתָּןֹ לַעֲשׂוֹת לְזִכְרָם, לְמַעֲנָם.
וּמִכָּל הַמַּרְאוֹת בְּסִרְטוֹנֵי הָאֵימִים כְּשֶׁכְּבָר הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין טִפַּת רַחֲמִים יֵשׁ תְּמוּנָה אַחַת שֶׁלֹּא נִתֶּנֶת לִמְחִיקָה שֶׁנֶּחְרְתָה לִי בַּלֵּב, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַדְחִיקָהּ	רונית ולגרין