בגללך, אמרתי
לה. את גבוהה, יפה, רזה. תמיד היית.. ואני לעומת זאת תמירה בגובה 164, רזה אף פעם
לא הייתי, מרופדת כן, אבל מהזוית שלך, מהעיניים
של אישה רזה, הדיאטות היו רמזור בשבילי, הבת שלך, מאז אני זוכרת את עצמי...
יכולתי להיות
עגלגלה ומאושרת בחלקי , המשכתי להתלונן, במקום עגלגלה ומתוסכלת, זה בגללך...
והיא הסתכלה
עלי, במבט נבון של אישה בת 88, שראתה כבר הכל, ואמרה בשקט- או קי.. בגללי...זה
בסדר.
ובחילופי
דברים אלו בעצם נגענו במהות ההורות. אנחנו פועלים מול ילדינו, איך שאנחנו מבינים,
הכי טוב שאנחנו יכולים, מתוך מטרה ואמונה שזו הדרך, שאנחנו רק רוצים בטובתם, שאנחנו אוהבים אותם בלי סוף, ואז
מגיע הרגע שהם מסתכלים בנו ואומרים- "בגללך..."
רשימת
ה"בגללך" שלי ארוכה.
בגללי גם
הצאצאים שלי נאבקים בדיאטות . (ברור שהייתי צריכה לבשל אחרת, להרגיל אחרת, להתעקש
יותר, להתעקש פחות, לוותר, לא לוותר, ועוד כהנה..)
בגללי
הצאצאים שלי סובלים (זו המילה המתאימה?) מגמישות יתר במפרקים...
בגללי הבן
שלי מנגן היום רק על פסנתר, גיטרה אקוסטית, גיטרה קלסית, גיטרה חשמלית, ולא על
תופים (כן, העזתי ואמרתי שתופים לא יכנסו הביתה..)
בגללי קשיי
הקשב והריכוז, מלווים גם את דור ההמשך...חוסר היכולת להתרכז לאורך זמן בהרצאה
משעממת, להקשיב למונולוגים חשובים ארוכים ומונוטוניים, לראות סרט מופת בשחור לבן
שמתקדם לאט מידי...(איזה ירייה שתיים בסרט פעולה , או איזה מתקפת חייזרים צמאי דם
אנוש, בסרט מדע בדיוני, תמיד מחזירים אותי לחיים).
בגללי, דור
ההמשך מאופיין ברגישות לאנשים, כזו שמאפשרת קריאת כוונות גם מתחת למילים, וכתוצאה
מזה, מפגין ביקורתיות יתר, וחוסר סבלנות לאנשים שאומרים הפוך ממה שהם חושבים, או חוסר
חשק להימצא בסיטואציות חברתיות המצריכות סוציאליזציה מאולצת ...
בגללי חלקו
של דור ההמשך, זקוק לאדרנלין מתמיד, מתקשה להתמיד ברוטינות שגרתיות, קם לחיים
בסיטואציות של סטרס, שינויים, ויציאה מהרגיל והיום-יום. (מלחמת המפרץ? אזעקות? )
בגללי חלקו
של דור ההמשך (זה שירש את הגנים שלי) מאבד את הצפון תרתי משמע כל פעם שהוא נאלץ
לנווט, וה wase לא
צייתן.. (לאחרונה איבדתי שליטה כשה- wase החליט אצלי בטלפון
שהוא מסתפק בשרטוט מפה, ומוותר על הוראות קוליות...והיה ברור לי שככה אני לא אגיע
לשום מקום)
כל פעם
שהמילה –בגללך- נזרקת לחלל האוויר אני מבקשת מילדי, להוסיף עוד שורה לרשימה שהולכת
ומתארכת.
אז כנראה אני
לא עושה את זה טוב יותר מהורי אלא אחרת. וילדי לא יעשו את זה מוצלח יותר אלא שונה.
ומהות ההורות זה לטעות לפעמים, להצליח לפעמים, ולעשות כמיטב יכולתנו.
גם הם, דור
ההמשך, יעשו את הכי טוב שידעו.
גם הם יונצחו
ברשימת ה-בגללך, על ידי ילדיהם.
ולמרות רשימת
ה-בגללך הארוכה, אני מסתכלת עליכם היום, שלושת ילדי, בגאווה ובשמחה. נכון, לא
המצאתי את ההורות, וגם מערכת החינוך לא מלמדת איך להיות הורים. אבל- בסיכומו של
יום, עשיתי עבודה לא רעה.. נכון?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה