תמיד אהבתי
את ראש השנה. סוג של תירוץ להחלטות חדשות, הבטחות חדשות, מוטיבציה מחודשת.
זה כמובן לא
אומר שאני עומדת בהחלטות. אבל אלו נעשות ונותנות מיכל חמצן טרי לריאות ולנשמה.
מה שאני לא
עושה, זה לבדוק מה היה בשנה שעברה. תכלה שנה וקללותיה נאמר בפרשת "כי תבוא".
(מזל שיש גוגל..)
השנה
מסתיימת. אין טעם לחשוב על הכשלונות, העלבונות, האכזבות, המצוקות שהיו.
הנה הנה
פותחים לנו דלת להתקדם הלאה. להתחיל מחדש.
ואם נותנים.. למה לא לקחת?
אז אם
בהחלטות ותקוות עסקינן...
- שתהיה שנה חדשה, וטובה.
- שנדע להתרכז בחצי כוס המלאה, ולהניח למאכזב להתפוגג.
- שנהיה בריאים. כן, זו בהחלט לא קלישאה, וככל שהגיל מתקדם, ההבנה בחשיבות הבריאות הולכת ומתעצמת.
- שנמשיך להיות מוקפים במשפחה אוהבת, מפרגנת, מעודדת.
- שנשכיל להיות אופטימיים, לקוות לטוב, להאמין במה שיבוא.
- שקמטי הצחוק בזויות העיניים והפה רק יעמיקו. שנחייך הרבה, נצחק בקול, ננשום עמוק.
- שנרקוד לפעמים, שנשיר במקלחת, שנפעיל את המוטוריקה הגסה והעדינה.
- שנמשיך לעבוד, להשקיע, לקטר על יום ארוך, להרגיש הגשמה עצמית.
- שנאכל טוב, שנשתה טוב, שנאזן את הכולסטרול עם סטטינים, שנשתכר לפעמים, שנראה עולם, שנצפה בסרטים והצגות, שנעשה הליכות ברגל.
- שנחייך, כשהכלב אכל את הקרוקס, השתין על הרצפה, נגס בסמרטפון, ובמחיר זה הבית חי, וההולך על ארבע תמיד שמח כשחזרנו הביתה.
- שנהיה סבלנים לדור המזדקן (מאד) במשפחה. לאלו שהמחשבה אצלם כבר לא חדה, מהירה, וצלולה, שחוזרים על אותם שאלות ולא מקשיבים לתשובה, שמתלוננים, שבאים בטענות, שמבולבלים, שתובעים תשומת לב אין סופית וסיפוק מיידי. לא רחוק היום ונתגעגע לכל אלה.
- שנדע להתנהל מול ילדינו ללא ציפיות, בלי פולניות, בלי מסרים כפולים. שנאהב אותם בלי תנאי, בלי גבול, אבל שנדע גם לשחרר.
- שנמשיך להיות שניים, אתה ואני, מול ועם העולם. כי אתה חתיכת הפזל שחסרה אצלי, וכנראה שאני אצלך.
- שנעביר את השנה בלי ממדים, מקלטים, מסיכות, צווי שמונה, אזעקות.. שנדליק טלויזיה לראות חדשות, ונעביר למשהו אחר, כי משעמם.
שתהיה שנה
טובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה