וזה הופך לאינסטינקט אצלך. לגונן עליו.

גבורה. אהבת אין קץ. עוז רוח. אהבת אב.

הורות.

האינסטינקט לגונן, לעטוף, לרכך, לסייע, לאהוב עד הסוף.

השנייה בה אתה מבין שזהו. זה הוא ואתה. ואין משהו אחר. ואין עולם. ואין מסביב. ואין תהום, ואין שמיים. רק הוא ואתה.

ואתה לא חושב. ואתה קופץ. ואתה מתגלגל, ואתה נחבט.

וכל מה שאתה מרגיש זה את הצורך הענק הזה להגן עליו. לעטוף אותו בגופך. שלא יפצע. שלא יינזק.

הורות.

המושג הבלתי נתפס הזה שמתגבש עם לידת הילד שלך, ולא מרפה.

כי אתה שם בשבילו. תמיד. בכל מצב. ללא התלבטות. ללא מחשבה. ללא הסוס.

וזה הופך להיות אחד מהאינסטינקטים הפיזיולוגים שלך. לגונן עליו בכל מחיר.

תהי מנוחתכם עדן, אב אמיץ, וילדו.