יום חמישי, 8 באפריל 2021

אנחנו פה כי צריך לעצור, וחשוב לזכור ואולי צריך להמשיך, צריך אולי לשכוח?

 

אנחנו פה.

רק בגלל זה אנחנו פה.

אנחנו פה כי הם שתקו הרבה

אנחנו פה כי קולם הדהד בדומיה. ועד היום יש ששותקים.

אנחנו פה כי החיים נעים קדימה

ואולי, אז, ועד היום, החיים עצרו מלכת.

אנחנו פה בגלל שהיתה זו פלנטה אחרת

ואולי לא, וזה היה ממש כאן ועכשיו.

אנחנו פה כי צריך לעצור, וחשוב לזכור

ואולי צריך להמשיך, צריך אולי לשכוח?

אנחנו פה בגלל האכזריות הבלתי נתפסת

אבל גם בגלל החמלה, האנושיות וגילויי הגבורה.

אנחנו פה בגלל הבנליות של הרוע

או בגלל שעדיין, שגרה, התעלמות, אדישות.

אנחנו פה בגלל שהם כבר לא כאן איתנו

ומילותיהם, וצלליהם לא מרפים

אנחנו פה בגלל המלחמה ההיא שהסתיימה

או אולי בשל המלחמות שממשיכות עוד להתגלגל

אז למה ריח הגז עדיין לא התפוגג?

וילדים עדיין מתים מנשק לא קונבנציונלי

זה רק בגלל המלחמה ההיא

אבל גם בגלל המלחמות האלה.

אנחנו פה בניסיון לתפוס, ולהבין, למרות שאי אפשר,

וגם בגלל הפחד. הפחד שמחלחל ומצמרר

כי אלו הם השנים שהיו, אז בעבר,

השנים שהיו שישנן, וגם השנים שיהיו.

בגלל האדישות.

בגלל האדישות.

רונית ולגרין. זיכרון בסלון, 2019

אין תגובות:

פרסום תגובה