אתם שנכנסים לבלוג שלי, וקוראים.
אין לי מושג מי אתם, ומה אתם ומאיפה אתם. אני רק רואה את הרישומים של בלוגר, שמיידע אותי שהיום ביקרו בבלוג 200 קוראים, ואתמול 170 קוראים, החודש 560 קוראים, ובסהכ נכנסו לבלוג 54748 אנשים. שזה מספר בלתי נתפס.
אתם נכנסים, כנראה קוראים, ואני סקרנית.
אהבתם? היה לכם מעניין? מרגש? משעמם?
אז תכתבו לי.
יש אופציה להשאיר תגובות לפוסט. תכתבו. שארגיש שמאחורי המספרים והסטטיסטיקה, יש באמת אנשים כמוני, כמוכם, כמונו.
תודה
את הספר
"אומנות השילוב" כתבתי כי הייתי צריכה לכתוב. כי הייתי חייבת לכתוב. כי
הבנתי עד כמה המושג שילוב מעורפל, לא מובן, לא מיושם, לא ברור.
הבנתי שיש צורך
בתמיכה. שצריך להבין מה זה שילוב ולמה לשלב לפני שבכלל ניגשים למלאכת השילוב.
וכתבתי. ואני
לתומי ראיתי את קהל היעד. הורים לילד משולב, הורים שמתלבטים לגבי שילוב, מורים
שמקבלים ילד לשילוב בכיתתם, אנשי טיפול, והורים שבכיתת ילדם לומד ילד משולב.
ואז הגיעה
מירי. חברה ותיקה, עם רקורד מכובד של קריאת ספרים מאחוריה. בניגוד אלי, שמצליחה
לסיים ספר רק אם הוא עניני, קליט, נגיש, ותופס אותי, מירי קוראת. והרבה.
כמובן
ש"אומנות השילוב" הגיע לידיה ולעיניה של מירי, שקראה אותו מהר.
גילוי נאות,
מירי לא חלק ממערכת החינוך, לא קשורה לעולם הטיפולי, לא חלק מקהל היעד האופייני.
אבל דוקא היא,
הצליחה לרגש אותי, ולגרום לי להפתעה מוחלטת. מירי קראה את הספר, ואז אמרה לי משהו
שלא חשבתי עליו.
בכיתת נכדי, יש
ילד משולב. כך היא אמרה. אני מתכננת להקריא לנכד שלי מהספר שלך. כך הוא יבין יותר,
יתחבר יותר, יקבל יותר, וידע. ידע מה עושים איך ולמה.
לזה לא חיכיתי,
אבל זה כל כך חשוב. שהמידע ויכולת הפתיחות הקבלה וההבנה האמיתית, מהראש אבל גם
מהלב, יתקשרו עם הילדים שיושבים עם הילד שלנו בכיתה, בגן, ביחד.
אתם כל כך מרגשים אותי, במשובים שלכם על הספר החדש שלי "אומנות השילוב".
" 
שיתוף שלכם יכול להפיץ שינוי אמיתי. כי ביחד, השילוב הופך מחלום למציאות.