איך שגלגל מסתובב

פסח.

אני אוהבת ארוחות חג. איזו אווירה מיוחדת באוויר. הולכת עם הילדים, שלושה במספר לקנות בגדים חדשים. לבנים חולצות לבנות. לבת, שמלה חדשה. אחר כך, מתחילה לתור בחנויות כלי בית. מפה חדשה, מפיות תואמות, כלי הגשה חדש, משהו שייתן הרגשה של חג, של מיוחד, של לא יומיומי.

ואז מגיעים הבישולים. בפסח יש סגנון קבוע. מרק עם קניידלך, גפילטא, כבד קצוץ, ועוד כהנה..

הבית מצוחצח. כבר חודש לפני פסח אני תופסת מוטיבציה לא ברורה לסדר וניקיון. הקטנה מודיעה לי שאין מצב שהיא שואלת קושיות, למרות שהיא בהחלט שולטת בחומר. הבנים מתנדבים לסייע. כולם מתרגשים לקראת...

שבועיים לפני החג אני כבר מדסקסת עם חברתי הטובה, אחותי ושכנתי לבית, (כל אלו מתנקזים לאותה אחת) קינוחים, עוגות, ועוד מיני מטעמים שאפשר להכין לסדר.

בערב החג מופיעים הורי, סבתי, גיסתי, דודים, בני דודים. השולחן ערוך, האגדות כבר במקום, ריחות תבשילים באוויר, ואפילו הכלבה מתרוצצת בהתרגשות במחשבה על מה שמחכה לה בצלחת בהמשך..

את האגדה קוראים בתורות. כל אחד קטע. הילדים קוראים ברצינות תהומית, נהנים לשיר את השירים שלמדו בבית הספר.

פסח.

עברו שנים. הגיע הפסח זה שמגיע בכל שנה. והפעם פסח קצת אחר.

הילדים כבר לא גרים בבית. חלקם נשואים. למותר לציין שאני כבר לא הולכת איתם לקנות בגדים חדשים לחג. חברתי הטובה (כן, עדיין אחותי, אבל כבר לא שכנתי) לא נגישה כבעבר. על מנת להגיע אליה צריך לקבוע, לנסוע, לא לצאת בכפכפים וטרנינג לדלת ממול.

מוטיבציה לסדר וניקיון יש אבל בהחלט מצומצמת. נו טוב, הראיה לא מה שהיתה פעם, אז לא רואים אבק למשל..וגם סדרי העדיפויות השתנו...

מפות יש בלי עין הרע בלי סוף, וכנל פיירקסים, כלי הגשה, ובעצם הכל, בכל הגדלים ובכל הצבעים. כבר אין התרגשות של לחפש חדש..

אבי, סבתי גיסתי ודודי כבר לא עימנו. קטנטנים עדיין אין. מפלס הגיל הממוצע רק עולה. המבוגרים, גילם נע באזור  התשעים. גיל הזהב קוראים לזה. למותר לציין שהשיחה עימם מסביב לשולחן כבר לא קולחת..הם מגיעים לארוחה, אבל די מנותקים, מתקשים להקשיב, עסוקים בעצמם, מכונסים.

הכלבה הורדמה לפני כחצי שנה.. הבית נטול כשכושי זנב, ונביחות שמחה.

חלקם של הילדים מגיע. החלק האחר הולך למשפחה מהצד השני.. יש תורות...

את האגדה אנחנו קוראים. חלקית. עד האוכל. כשאנחנו שרים אני קולטת חילופי מבטים של הילדים (כבר לא ממש ילדים בעצם, אבל תמיד ישארו אצלינו ילדים) שאומרים- נו טוב, נהיה סבלנים לזה, האוכל תכף יגיע. אחרי האוכל אין סיכוי לחזור לקריאת ההגדה.

נאמר- איך שגלגל מסתובב.. כרגע הסיבוב נמצא ב-שלב 180 המעלות. מחכים בסבלנות לסיבוב מלא.

חג שמח.

(הקטע הזה נכתב בפולנית...)