כשהורים
שיושבים מולי בקליניקה, ואומרים לי- "אני יודע שהוא מבין", אני לא מרימה גבה בספקנות.
כשהורים אומרים לי- "בבית הילד מדבר", אני מאמינה.
כשהורה אומר לי- "אני בטוח שהוא מבין"- אני מאמינה.
כשהורה אומר
לי "לא טוב לילד שלי בגן"- אני מאמינה.
כשהורה אומר "הילד
מסוגל"- אני מאמינה.
הורה - ילד
זה קשר מסוג אחר. קשר שלא מצריך מילים, לא מצריך שפה. קשר שלא מצריך מההורה להיות
בוגר אוניברסיטה, או מומחה בלקויות שפה ותקשורת. או חכם גדול, או מבין גדול. זה
קשר אחר. זה חיבור מסוג אחר.
ולכן אני
מאמינה להורים.
הורה-ילד זה קשר שלא מצריך מהילד להיות מחונן, מבריק, מוצלח, מוכשר.
קשר הורה - ילד
זה חיבור נשמות. ההורה מרגיש את הילד. יותר מכל איש מקצוע, חכם ככל שיהיה, מנוסה
ככל שיהיה. ואילו הילד מצידו מרגיש את ההורה. יודע בדיוק מתי זה שמח, מרוצה, גאה
מאושר, ומתי ההורה מאוכזב.
ואפילו מתי החיוך של ההורה, או המילה של ההורה אינה משקפת את ההרגשה האמיתית שלו.
הורה מבין את
הילד. מבין את השמחה שלו, מבין את המצוקות והקשיים שלו. כואב איתו ביחד על
הכישלונות, חווה איתו ביחד את ההצלחות. כמה קשה להורה לראות את הילד שלו דחוי. כמה קשה לראות כהורה את הילד שלו אומלל. אפילו כשכואב לו- ההורה מרגיש את הכאב. לדעתי (מבלי להיות פולניה...) ואולי אפילו בעוצמה גבוהה יותר.
כי מה אנחנו רוצים כהורים- שהוא יהיה מאושר. שהוא יהיה
מסופק. שהוא יגשים את עצמו. שהוא יחייך.
אנחנו אנשי
המקצוע והטיפול, מתנהלים עם ומול הילד במהלך שעות העבודה. אבל אח"כ הילד הולך
הביתה. ואנחנו חוזרים הביתה. אנחנו חוזרים לשלנו, וההורה נשאר להתמודד עם הקשיים,
הטנטרומים, הסטימולציות, ההתפרקות, הצעקות, חוסר השינה, חוסר התיאבון, התנועתיות.
ולכן- אין כל
סיבה שההורה יאמר לי שהילד יודע, אם הוא לא מרגיש כך. הרי שמטרת העל שלנו כהורים
זה לתמוך בדיוק במקומות שקשה. ההורה משקיע ממיטב כספו, האנרגיות שלו, הזמן שלו על מנת להגיע לטיפול שיקדם את הילד. כאן אין טעם בהעמדת פנים, בהגזמות, ובגוננות יתר.
התשוקה העזה
לראות את הילד מתפתח, מתקדם, לומד, מצליח, ממוקמת אצלינו המטפלים רובה בקוגניציה. וקצת ברגש. אצל ההורים תשוקה זו תופסת מקום נכבד בחדרי הלב.
ולכן- אנחנו
נילחם למען הילד, עד כלות היכולות המקצועיות שלנו. ההורים לעומתנו ילחמו עד טיפת
דמם האחרונה, ועד נשימתם האחרונה.
אני מאמינה
להורים.
רונית
השבמחקאני כהורה וכאשת מקצוע בתחום , מאמינה לך מעריכה אותך , ואוהבת את מה שכתבת ,
טליה סברציק אביהב
מנחה/מתאמת שילוב יחידני
taliasv@walla.com
0547679669
תפגשו אותי בדף הפייס בוק
אוף כמה כוח צריך כדי להאמין לעצמך שמה שאת יודעת זה באמת נכון ולא מה שמרימי הגבה אומרים לך. וכמה פעמים להישבר ולחשוב שאולי הם צודקים והיא באמת לא מבינה כלום. וכמה פעמים להגיד לעצמך ששום מאמר באנגלית שנלמד בע"פ ע"י המטפלים לא שווה לילה לבן אחד של אמא כמוך. וכן הישיבה הזו מול המטפלים שמשחקים לך בילדה. וההתנשאות הלא מכוונת רק כי באמת לא בא לך להיכנס עם הילדה שוב לצלחת/לנדנדה/למחילה...רונית כמה את מבינה שאני מקנאה בהורים שמטופלים אצלך. חזקי ואמצי במלכת הקודש שלך.
השבמחק