עוד מעט.. עוד כמה שעות...
הפייסבוק מלא בשנות
טובות. תפוחים, רימונים, דבש, שופרות.
קוראים ברכה אחת, ועוד
אחת, ועוד אחת, וכולם נושאות מסר אחד אופטימי. שנה טובה.
אז גם אני. גם אני
רוצה להגיד שנה טובה.
וכל שנה אני מוצאת את
עצמי חושבת מה לאחל.
הפעם נעצרתי. לא מה
לאחל, אלא למי לאחל. הפעם אני רוצה לנסות ולהבין למי אני מאחלת, למי אני מפרגנת, את
מי אני מברכת.
אז הנה מתחילה..
אמא שלי, בת התשעים,
שכבר לא זוכרת, לא יודעת, מבולבלת, חסרת אונים. לך אמא. שנה טובה.
לזה שאיתי. שלא
מתעייף. שאפשר להישען עליו, לשתוק לידו, לכעוס לידו, לצחוק איתו. זה שאיתי. שנה טובה אהוב שלי.
ילדי כלותי ונכדתי
המתוקה מדבש. אלה שכמו פזל מרכיבים את הלב שלי. הנשמה שלי. לכם. שנה נפלאה שתהיה לכם.
חברים. לא סתם אני
מלקטת אותם בזהירות רבה. כל אחד מכם. אתם המשפחה המורחבת שאין לי. שנה טובה חברים שלי, אתם הכי אחי...
מטופלי. אלה שהתחילו
עכשיו את יומם הראשון בגן, אלה שמבקרים בבית הספר, אלה המיוחדים כל כך, החשובים לי
כל כך. והוריהם. הדואגים, המסורים, המשקיעים, שעושים לילות כימים על מנת ללמוד,
להבין, להשקיע. שנה ברוכת התקדמות שתבוא עליכם.
חברי הפייסבוק שלי.
שחלקם מוחשיים וחלקם וירטואלים. שחלקם חשופים, וחלקם שייכים לקבוצות סגורות,
שבחלקם אני תומכת, וחלקם תומכים בי. שיודעים לפרגן במילה טובה, אבל גם להעיר
ולהוכיח כשצריך. תתפלאו- אבל חברי הפייסבוק הם קהל חברים בעיני. ויש סיבה שהם
מחוברים אלי, וכנראה שהקשר חשוב מכדי שיטשטש. שנה טובה.
שנה טובה מיוחדת
להולכים על ארבע, ובמיוחד לאלה שנובחים. בגלגול אחר בטוח אהיה פעילה בעמותת כלבים
כזו או אחרת. אולי בפנסיה. לכם שמורה אצלי אהבה מיוחדת וברכה מיוחדת.
ולכל מי ששכחתי. יש
וודאי הרבה כאלה. במהלך השנה אתה חושב עליהם לא מעט. אלה שמצפררים לך בכביש, אלה
שלמשמע מעלליהם אתה מצקצק בלשון, אלה שמחפשים את הכסא, בכנסת, בממשלה, ונדבקים אליו,
אלה שבחרו לגור על גבולותינו, דרום, צפון, וחייהם הרבה פחות רגועים משלי, אלה שברגעים
אלו מזיעים בתוך מדיהם ובזכותם אנחנו מתקררים לנו במזגן.
כולם. כולם. שנה טובה בריאה ורגועה שתבוא עלינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה