סבתא.
מה אני חשבתי כששמעתי
את המילה- סבתא.
כסא נדנדה, שמיכה
משובצת על הברכיים, משקפיים, הליכה איטית, גב כפוף, שמיעה לא משהו, דיבור
משובץ באידיש, זקנה.
והנה את הגעת, ואת
קוראת לי סבתא.
וכשאת אומרת סבתא- כל
רשימת המילים הזו לא רלוונטית.
כשאת אומרת לי סבתא,
מילה שתמיד מלווה אצליך בחיוך כזה שמגיע מהעיניים ותופס את כל הפרצוף, בקול כזה
מתוק מתוק, ונותנת לי חיבוק כזה גדול, (נשיקה את עדיין לא נותנת), זו מילה שמכילה
אהבה. מתיקות. אושר. תמימות, טוהר, ושמחה. כל כך הרבה שמחה.
אז מתוקה שלי.
את שהפכת אותי לסבתא.
ולמרות שאין כסא
נדנדה, שמיכה משובצת, הליכה איטית, גב כפוף, ושמיעה לא משהו, (משקפיים יש, וגם
תעודת הזהות מעידה על מצב סבתאות מסויים), אני לא מרגישה זקנה. נהפוך הוא. איתך
חזרתי לגן השעשועים, להתגלשות במגלשה, התנדנדות בנדנדה, והתפעלות מכל
אוטובוס/משאית/טרקטור/אוטו מנוף שנראים בסביבה.
אני בהחלט סבתא
מאושרת שלך קייטי.
מזל טוב נכדה מדהימה
שלי. בת שנתיים מחר. מזל טוב לזו ששינתה לי את הסטטוס לסבתא. והפכה אותי למאושרת,
גלולת האושר שלי.
וכמו שאת אומרת לי כל
הזמן-
סבתא אוהבת
"הרבה, הרבה", סבתא אוהבת "מליונים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה